Vayedaber

Ktouboth

Daf 38b

משנה: מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעֲלָהּ. וִירוּשָׁתָהּ הוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת בְחַיֶּיהָ. בּוֹשְׁתָהּ וּפְגָמָהּ שֶׁלָּהּ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁבְּסֵתֶר לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלוֹ אֶחָד וּבִזְמַן שֶׁבַּגָּלוּי לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָהּ אֶחָד. שֶׁלּוֹ יִנָּתֵן מִיָּד וְשֶׁלָּהּ יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.

Traduction

La trouvaille de la femme (282)Au cas où il est permis de garder la trouvaille (Cf 4, 4), ce qu’elle gagne appartient au mari. Si elle a des biens en héritage, aussi longtemps qu’elle vit, le mari en mange les produits (en a l’usufruit, et le capital reste la propriété de la femme). Si quelqu’un l’a blessée, outre la condamnation aux dommages-intérêts et à l’amende pour la honte qu’il lui a faite, le payement appartiendra à la femme (283)V.traité (Baba Qama 8, 1). R. Judah b. Behera dit que l’on partagera le montant en 3 parties, et si la blessure a eu lieu dans un endroit à couvert, on donnera 2 parties à la femme et une au mari; si elle a eu lieu dans un endroit découvert, on donnera 2 parties au mari et une à la femme (car le mari est aussi lésé quand on blesse sa femme). Ce qui appartient au mari devra lui être remise de suite, mais ce qui appartient à la femme sera vendu par en acheter une terre, dont le mari aura l’usufruit.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מציאת האשה. וירושתה. אם נפלה לה ירושה הוא אוכל פירות בחייה והקרן שלה:

בושתה ופגמה. נזק חבלה אם חבלו בה שלה:

ובזמן שהן בגלוי. שהבושת שלו ועוד שהיא נמאסת עליו והוא סובלה:

ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. בחייה והקרן שלה כשאר הנכסים אם יגרשנה או ימות ואם תמות היא הוא יורשה והלכה כר''י ב''ב אבל הצער שלה כדאמר בהחובל דצערא לא זכי ליה רחמנא והשבת והריפוי לבעלה שהרי חייב הוא ברפואתה רבי חזקיה בשם רבי אימי. אמר דפליגי ר''י ור''ל באוקמתא דמתני' חד אמר ד''ה היא והאחר אמר דאתיי' במחלוקת דר''מ ור''י הסנדלר כדלקמן ולא ידעינן הי מינייהו אמר ד''ה והי מינייהו אמר במחלוקת:

משנה: נוֹתְנִין לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ וְאוֹכֶלֶת עִמָּה לֵּילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. וּמַה הִיא עוֹשָׂה לוֹ. מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁתִי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל. אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בַּגָּלִיל. וְאִם הָֽיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בֶּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּמְכוּבָּד שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ.

Traduction

Il lui donnera aussi un maah (monnaie) par semaine pour ses menues dépenses. Elle mangera en outre avec lui le vendredi soir. S’il ne lui donne pas la maah pour ses dépenses, il n’a pas de droit sur ce qu’elle gagne par son travail (275)''Il s'agit, dit Rashi, du gain qui dépasse la somme ordinaire de ce que les femmes gagnent; car cette somme est due au mari, en échange de la nourriture qu'il lui donne'' du gain (qui dépasse). La somme qu’elle doit gagner par semaine est celle que les femmes gagnent si elles filent le poids de 5 sicles de la chaîne en Judée, qui font 10 en Galilée, ou le poids de 10 sicles de la trame en Judée, qui en font 20 en Galilée (276)Le texte emploi les termes schethi (chaîne) et 'éreb (trame), empruntés à la Bible (Lv 13, 58). Si elle allaite un enfant, on diminue son travail et on augmente sa nourriture. Tout cela a été fixé pour les pauvres et les hommes ordinaires. Quant aux hommes notables, tout dépendra de leur position sociale.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נותנין לה מעה כסף. בכל שבת לצורך דברים קטנים:

ואוכלת עמו. בגמרא מפרש לה:

שתי. קשה לטוות כפליים כשל ערב ומשקל יהודה כפליים כשל גליל:

הכל לפי כבודו. שעולה עמו ואינה יורדת וכן הכל כמנהג המדינה:

משנה: 38b נוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן. וְקַב גְּרוֹגְרוֹת אוֹ מָנֶה דְבֵילָה וְאִם אֵין לוֹ פּוֹסֵק לְעוּמָּתָן פֵּירוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר. וְנוֹתְנִין לָהּ מִטָּה וּמַפֵּץ וְאִם אֵין לוֹ מִיטָּה מַפֵּץ מַחֲצֶלֶת. וְנוֹתְנִין לָהּ כִּפָּה לְרֹאשָׁהּ וַחֲגוֹר לְמָתְנֶיהָ וּמַנְעָל מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד. וְכֵלִים שֶׁלַּחֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא שְחָקִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל נוֹתְנִין לָהּ כֵּלִים שֶׁלַּחֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְהִיא מִתְכַּסָּה בְּלָאוֹתֵיהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה וְהַשְּׁחָקִין שֶׁלָּהּ.

Traduction

Le mari donnera aussi un demi kab de légumes, un demi-log d’huile, un kab de fruits secs ou une manah de figues en gâteau; s’il n’a pas ces objets, il lui en donnera d’autres en proportion. Il lui donnera un lit et les accessoires, ou à défaut, une couverture; il lui donnera un couvre-chef, une ceinture, des souliers à chacune des 3 fêtes, et des vêtements de la valeur de 50 zouz par an. Il lui donnera ces vêtements dans chaque hivers, et elle aura ainsi des vêtements neufs pour les hivers, et des vieux pour les étés; les vieux qui peuvent encore servir appartiendront à elle, ainsi que les chiffons.

Pnei Moshe non traduit

מתני' דבילה. תאינים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל:

ונותנין לה מיטה. מוצעת:

מפץ. רך ממחצלת:

כפה. צעיף:

ומנעל ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:

חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:

והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים מפני שצריכה להתכסות בהן בימי נדתה:

הלכה: נוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן כול'. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָנֶה וּאַרְבַּע רִיטְלִין. נוֹתֵן לָהּ כָּר נֵר וּפְתִילָה כּוֹס וְחָבִית וּקְדֵירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. כָּר אֵין לָהּ. שֶׁאֵין נְשֵׁי הָעֲנִיִים יְשֵׁינוֹת עַל הַכָּר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלָּהּ הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלּוֹ הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ. הָדָא דְתֵימַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ. אֲבָל בְאַלְמָנָה בֵּין שֶׁהוֹתִירָה מְזוֹנוֹת בֵּין שֶׁהוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ.

Traduction

Le Maneh dont parle la Mishna (§ 10) représente un poids de 4 livres (litra), dit R. Mena. De plus (outre les énoncés de la Mishna), le mari donnera à la femme un coussin, le luminaire, des mèches, une coupe, un tonneau, une marmite. Selon R. Yossé, le coussin n’est pas indispensable, car les femmes des gens pauvres ne reposent pas toujours ainsi. R. Hiya dit au nom de R. Yohanan (277)Cf ci-après, (11, 1): ce qu’elle laisse (le reliquat) de sa nourriture appartient au mari; mais ce qui lui reste d’effets usés (en chiffons) est à elle. Toutefois, cette distinction n’est applicable qu’à une femme mariée; à la veuve appartiennent tous les restes, soit de nourriture, soit des vêtements.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מנה ארבע ריטלין. כמו ליטרין כלומר מנה האמור במשנה הוא משקל ד' ליטרין שהיה בזמנם:

נותן לה. עוד נוסף על מה שהוזכר במשנה כר וכו' כלי אכילה ושתיה שהן נמי בכלל כסות כמו כלי בית:

כר אין לה וכו'. ואין מחויב לתת לה אלא מה שאי אפשר לה זולתם:

הותירה מזונות שלו גרסינן. וכן הוא בבבלי סוף פרקין שאם קמצה ממזונות שפסק לה והותירה לבעל:

הותירה בליות שלה. כדמפרש התם טעמא שמתכסה בהן בימי נדתה שלא תתגנה על בעלה בימי טהרתה אם לובשת בגדי ימי נדתה:

אבל באלמנה. דלא שייכא שתתגנה בין שהותירה מזונות בין בלאות אינן שלה גרסינן אלא של יורשים:

הלכה: נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ וְאוֹכֶלֶת עִמָּה מִלֵּילֵי שֶׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת כול'. דְּבָרִים אֲמוּרִים לָשׁוֹן נָקִי. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲכִילָה מַמָּשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹכֶלֶת מִשֶׁלָּהּ.

Traduction

En disant que ''la femme mangera avec lui'', la Mishna (§ 11) veut s’exprimer, selon Rav, d’une façon décente (278)Cf ci-dessus, 7, fin (pour désigner les relations conjugales); selon R. Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, il s’agit réellement de manger. Tout en étant d’accord qu’en cette nuit le droit conjugal est dû, selon Rav, il s’agit là de cohabitation, parce que toute l’année la femme mange à la table du mari; mais selon R. Yohanan, elle mange d’ordinaire à part, sauf le vendredi soir.

Pnei Moshe non traduit

גמ' דברים אמורים לשון נקי. אוכלת דקתני במתני' נבעלת היא ולשון נקי קאמר והיותר נראה דגרסי' רב אמר לשון נקי כדקאמר לעיל סוף הלכה ז' וכדמשמע מדלקמיה:

על דעתיה דרב אוכלת משלו. ה''פ דרב ור''י לא פליגי בליל עונה אלא בהא פליגי לרב דמפרש מאי אוכלת נבעלת משום דקסבר אוכלת משלו כלומר עמו והיינו אפילו כל ימי השבוע שאין הבעל יכול לכופה שתאכל לבדה אא''כ שיהא מרצונה והילכך מפרש רב דאוכלת היינו נבעלת דאלת''ה הא כל ימות השבת אוכלת משלו ומ''ש ליל שבת דנקט:

על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה. כלומר כל ימות השבת אוכלת לבדה דברצונו תליא מילתא ולפיכך מפרש אוכלת עמו אכילה ממש דבלילי שבת שהוא חיוב ליל עונה אוכלת עמו:

יַיִן אֵין לָהּ שֶׁאֵין עֲנִייוֹת יִשְׂרָאֵל שׁוֹתוֹת יַיִן. וַעֲשִׁירוֹת שׁוֹתוֹת. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְמָֽרְתָא בַת בֳּייֵתוֹס שֶׁפָּֽסְקוּ לָהּ חֲכָמִים סָאתַיִים יַיִן בְּכָל יוֹם. וּבֵית דִּין פּוֹסְקִין יַיִן. אָמַר רִבִּי חִייָה בַר אָדָא. עַל שׁוּם זְנוּת יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב. וְהָא תַנִּינָן. אִם הָֽיְתָה מֵנִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. מָהוּ מוֹסִיף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. יַיִן שֶׁהוּא מַרְבֶּה אֶת הֶחָלָב. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְתַבְשִׁילָהּ פָּֽסְקוּ. אַף עַל פִּי כֵן קִילְּלָה אוֹתָן וְאָֽמְרָה לָהֶן. כָּךְ תִּתְּנוּ לִבְנוֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי אָחָא. וְעָנִינוּ אַחֲרֵיהָ אָמַן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶרְאֵה בַנְּחָמָה אִם לֹא רְאִיתִיהָ מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין טַלְפֵי סוּסִים בְּעַכּוֹ. וְקָרָאתִי עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָה וגו'. אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִיקְּבֵי הַצֹּאן וגו'. וְהָתַנֵּי מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם בִּתּוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בֶּן גּוֹרְיוֹן שֶׁפָּֽסְקוּ לָהּ חֲכָמִים בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר קוּפָּה בְשָׂמִים בְּכָל יוֹם וְלֹא הָֽיְתָה אֶלָּא שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אַף עַל פִּי כֵן קִילְּלָה אוֹתָן וְאָֽמְרָה לָהֶן. כָּךְ תִּתְּנוּ לִבְנוֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי אָחָא. וְעָנִינוּ אַחֲרֵיהָ אָמֵן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶרְאֵה בַנְּחָמָה אִם לֹא רְאִיתִיהָ קְשׁוּרָה בִשְׂעָרָהּ בִּזְנַב הַסּוּס בְּעַכּוֹ וְקָרָאתִי עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָה כול'.

Traduction

Elle n’a pas droit à avoir du vin, parce que les pauvres en Israël n’en boivent pas. Est-ce à dire que les femmes riches en boivent? De même on a enseigné le fait, que Maratha, fille de Boëtus, reçut, par attribution des sages, le droit de consommer 2 saas de vin par jour, et comment peut-on dire qu’un tribunal ait décidé une attribution de vin à une femme, puisque R. Hiya b. Ada l’interdit, en raison de ce verset (Os 4, 11): La prostitution, le vin et le moût font perdre le sens? C’est vrai; mais comme la Mishna dit: ''Si la femme allaite un enfant, on diminue son travail, et l’on augmente sa nourriture (279)Cf Ci-dessus, (4, 8), commencement'', cette augmentation, dit R. Josué b. Levi, consiste en vin, lequel augmente la valeur du lait. Selon R. Hiskia ou R. Abahou au nom de R. Yohanan, le vin lui a été attribué pour les besoins de la cuisine. Pourtant, cette même femme maudit les sages qui le lui avaient accordé, en leur disant qu’ils l’accorderont aussi à leurs filles. Sur quoi, dit R. Aha, nous lui avons répondu: Amen (la confirmant). Je jure (280)Littéral: comme j'ai l'espoir de voir la consolation future, dit R. Eléazar b. Zadoq, l’avoir vu glaner l’orge dans les pas des chevaux, à Acco (par l’excès de misère), et l’on peut lui appliquer ce verset (Dt 28, 56): la femme délicate parmi les tiennes et habituée à la mollesse, etc., et cet autre (Ct 1, 8): Si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes, sors sur les traces des brebis (281)C-à-d si tu ne sais pas garder la Loi, tu sera réduite à cette misère, explique le comment Qorban 'édan. De même aussi, il est arrivé à Myriam, fille de Simon b. Gorion, d’avoir droit chaque jour, par attribution des sages, à une boîte d’épices valant 500 dinars (pour s’orner), pendant qu’à l’état de veuve le lévirat lui incombait (le tribunal ayant pourvu à ses besoins provisoires). Pourtant, elle maudit les sages qui lui ont accordé tant que cela, en leur disant qu’ils l’accorderont aussi à leurs filles. Sur quoi, dit R. Aha, nous lui avons répondu: Amen (pour la confirmer). Je jure, dit R. Eléazar b. Zadoq, l’avoir vue attachée par les cheveux à la queue d’un cheval en course à Acco, et l’on peut lui appliquer le verset (précité): ''la femme délicate et habituée à la mollesse, etc.'', car elle est réduite là par ses excès.

Pnei Moshe non traduit

יין. אין פוסקין לה שאין עניות וכו' ובעניות מיירי מתני' כדתני בד''א בעני שבישראל:

ועשירות שותות. בתמיה והא אין פוסקין יינות לאשה כדמפרש טעמא לקמיה:

והתני. כלומר ותניא נמי מעשה במרת' בת בייתוס שפסקו לה חכמים יין וב''ד פוסקין יין בתמיה וכל זה מן הקושיא דהרי אין ב''ד פוסקין יין לאשה כדאמר רב חייה בר אדא ע''ש זנות יין וגו':

והא תנינן אם היתה מניק' וכו'. שינוייא הוא כלומר דמהכא שמעינן דלמניק' פוסקין יין כדמפר' ריב''ל מהו מוסיף יין שמרבה את החלב ובהכי איירי שפסקו לה יין:

ורבי חזקיה קאמר דאף לתבשילה פסקו. כלומר דבהכי נמי שרי דלהטעים את התבשיל הוא כדמפרק בבבלי לציקי קדיר':

צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך. כדאמר בבבלי דס''ז אל תיקרי גדיותיך אלא גויותיך:

והתני. עוד מעשה אחרת כזה. ובבבלי שתי המעשיות על בתו וכלתו של בן גוריון. ובפרקין תנא שומרת יבם היתה ולא ענו אחריה אמן:

סליק פירקא בס''ד

Ktouboth

Daf 39a

הלכה: מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעֲלָהּ כול'. 39a רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל. וְחָרָנָא אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. וְלָא יְדַעְנָא מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִסְתַּבְּרָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הוּא דוּ אֲמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. דּוּ פָתַר לָהּ בְּמַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת. וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ. וְתַנִּינָן. וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. מַעֲשֵׂה יָדַיִים שֶׁהֵן כִּמְצִיאָה. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הֲווֵיי דַּעֲוָון דַּעֲוָון אִית לֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

Traduction

R. Hiskia dit au nom de R. Imi que R. Yohanan et R. Simon b. Lakish discutent sur l’attribution de la Mishna: d’après l’un, elle exprime l’avis de tous; d’après l’autre, elle exprime des avis en discussion (entre R. Meir et R. Yohanan le cordonnier). L’on ignore par qui chacune de ces attributions a été énoncée. Il y a lieu de croire qu’à R. Simon b. Lakish appartient l’opinion d’adopter l’énoncé de la Mishna selon une discussion; car plus haut (V, 6), au sujet de l’excédant laissé par la femme qui se subvient par son travail, le même R. Simon expose qu’il y a discussion sur le reliquat de 5 selà, et il admet que (selon R. Meir) si le mari pourvoit à la nourriture de la femme, même sans lui donner d’argent à part pour ses menus besoins, il a le droit de consacrer le reliquat. Or, il a été enseigné ensuite (§ 11): ''Si le mari ne lui donne pas d’argent en espèces pour ses menus besoins, il n’a pas de droit sur ce que la femme gagne par son travail''. De même ici, c’est dans la même hypothèse que notre Mishna accorde au mari le reliquat sur le gain du travail manuel de la femme, au même titre que la trouvaille faite par elle (ce qui est l’avis de R. Meir seul, à l’opposé de R. Yohanan; donc, c’est la thèse en discussion). Au contraire, dit R. Jacob b. Imi au nom de R. Simon b. Lakish, notre Mishna se conforme à l’avis de tous (sans discussion (284)C'est ainsi que plus haut, (5, 6), d'après la 2e explication, la discussion porte sur le point de savoir si l'on peut consacrer un objet non encore présent, non sur le reliquat du gain de la femme. Il y a donc diverses manières d’expliquer l’avis de R. Simon b. Lakish.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מסתברא. וקאמר הש''ס תסתיים דר''ל הוא דאמר במחלוקת ומוקי למתני' כר''מ כדמפרש ואזיל. דו פתר לה במעלה לה מזונות וכו'. דר''ל מוקי למתני' בפרקין דלעיל הלכה ה' המקדיש מעשה ידי אשתו כו' המותר ר''מ אומר הקדש ור''י הסנדלר אומר חולין ומפרש לה ר''ל התם דבמותר מחמש סלעין פליגי ולר''מ תיקלי מותר תחת המזונות ומעשה ידיה תחת מעה כסף והילכך אם מעלה לה מזונות אע''פ שאין נותן לה מעה כסף יכול הוא להקדיש המותר ולר''י הסנדלר איפכא:

ותנינן ואם אינו נותן לה וכו'. כדפרישית שם:

מעשה ידים שהן כמציאה. כלומר מציאתה ומעשה ידיה לבעלה דקתני במתני' במותר מעשה ידיה הוא דדמייא למציאה דלא שכיחא ומפרש נמי למתניתין דהכא במעלה לה מזונות מיירי והילכך מציאתה ומותר מעשה ידיה לבעלה והיינו כר''מ ולא כר''י הסנדלר ותסתיים דר''ל אמר במחלוקת:

אתא ר' יעקב. וקאמר בשם ר''ל ד''ה היא מתני' דלא מוקי לפלוגתייהו דר''מ ור''י הסנדלר בהכי אלא כהאי מ''ד בפרקין דלעיל דפליגי התם אם אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם או לא ודכ''ע מעשה ידיה תחת מזונות ומותר תחת מעה כסף ומתני' אפי' במעלה לה מזונות לבד מיתוקמה ומציאה טעמא אחרינא אית בה משום איבה כדאמר לקמן וד''ה היא:

הוי דעון דעון אית לר''ש בן לקיש. כלומר ש''מ דדיעות חלוקות הן ואמוראי נינהו אליבא דר''ל וכדאמר התם אהאי פלוגתא דמר מוקי לה הכי אליביה דר''ל ומר הכי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source